יום שני, 17 במאי 2010

לינת אוהלים

קל לשער מי אינם מועמדים פוטנציאליים לקריאת המאמר – מי שכל מחשבה על לינה מחוץ לבית שאינה בבית מלון או, כברירת מחדל, צימר, מצמררת אותם. לינת אוהלים? הם? סליחה, מה קרה...

אבל יש רבים שעבורם לינת אוהלים היא חלק בלתי נפרד מבילוי בחיק הטבע, מחופשה. אתרי קמפינג רבים מציעים לינה באוהלים. הן כחניית ביניים, כתחנה במסע, והן כמקום לשהייה בו. לינת אוהלים בחופי הכנרת היא, לדוגמה, לינה במקום שאין בו תשתיות משוכללות. על פי רוב השירותים בו בסיסיים. לעומתם יש מקומות המציעים לינת אוהלים בתנאים הרבה יותר טובים. ברבים מהם יש משטחי דשא, מקלחות חמות, אפשרות לעשות מנגל. המרחבים מאפשרים פעילויות שונות ומגוונות, אין הקפדה על שקט בכל מחיר, אפשר לצאת מהמתחם ולשוב אליו ככל שרוצים ועלות השהייה, לרבות לינת אוהלים, נמוכה בהשוואה לכל חלופה. לינת אוהלים מתאפשרת ומוצעת בגנים לאומיים, בחורשות ( כגון חורשת טל) בחוות ( חוות מונפורט), בפארקים, סביב הכנרת בחופי מישור החוף ( דור, הבונים) ועוד.

לינה באוהלים אינה מוגבלת רק לא ללילות הקיץ החמים. לילות רבים בכל עונות השנה, לרבות בחורף, מתאימים לכך. לינת אוהלים לא חייבת להיעשות רק באוהלים משובחים, עם הסקה ומיזוג, אטומים לחלוטין לרוחות ולמים. די לנסוע בכבישים הסובבים את הכנרת כדי להיווכח בסוגי אוהלים מאולתרים, עשויים סדינים דקים, אשר ברור לכול שאם יירד עליהם גשם הם עלולים להיהרס ולהתפרק על הלנים בהם....

לינת אוהלים היא חוויה. רבים מהלנים באוהלים לא מסוגלים לישון בהם ברציפות, אם משום שהם אינם יכולים ואם משום שאינם רוצים, מאחר שהם בוחרים להעביר את שעות הלילה החשוכות והשקטות בפעילות שלא ניתן לבצעה כאשר ישנים...

נעוריי, אי אז בשנים, מלאים תמונות (אשר זה מכבר הפכו לזיכרונות נעימים ואף לגעגועים) של לינת אוהלים, עם מדורות, תפוחי אדמה מתפחמים, מתרככים ונחרכים באש, גיטרה ושירים, ולשונות אור האש מרצדות על פניהן של בנות יפות ומלחכות אותן ברכות.

לינת אוהלים בסיומו של יום כיף ולקראת יום נוסף של כיף, במסע או במחנה, היתה חוויה בלתי נשכחת. אשרי הזוכרים לילות שכאלה.

אין תגובות: