ענף התיירות כפנאי ונופש הנו ענף שהחל להתפתח רק בסוף המאה הקודמת והפך עד כה לאחד הענפים הכלכליים ביותר (אם לא הגדול ביותר) מבין ענפי הכלכלה בעולם.
יישובי וקיבוצי ארץ ישראל עסקו והתפרנסו בענף החקלאות, ענף שהיווה את הבסיס הכלכלי והמקור העיקרי לתעסוקה.
עם השנים התפתחה התעשייה בקיבוצים ובמרכז הארץ, אך בשאר הישובים הכפריים בפריפריה, המרוחקים ממרכזי התעסוקה המשיכו לעסוק בחקלאות.
מפאת המרחק, אוכלוסיה דלילה ואמצעי תחבורה לא נוחים - התעשייה אינה מגיעה ליישובים אלה.
מאחר וישנו סחר מדינות עם ישראל והעסקת עובדי חוץ, מספקת כיום חקלאות הארץ תעסוקה לאחוז נמוך מאוד של כוח עבודה ומקור פרנסה.
החקלאים בארץ החלו לחפש מקורות תעסוקה שונים, ואת החיסרון בעצם היותם מרוחקים ממרכזי התעסוקה החלו להפוך ליתרון בכך שהפעילו מרכזי פנאי ונופש.
הנופשים מחפשים מקומות שלווים בחיק הטבע ובאווירה כפרית, וזאת הם מוצאים ביישובי הפריפריה.
עם התפתחות התיירות בעולם צמחה בעיקר התיירות הכפרית – נופשים מחפשים יותר ויותר פעילויות פנאי וטבע, כגון רכיבה על סוסים, מקורות מים, פארקים ועם זאת מרכזי קניות ואתרי ספורט.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במרכזי הנופש והקניות המתבססים על נופשים.
הנופש מגיע ללינה כפרית, מסתובב באזור בו הוא נמצא, נהנה מהשירותים הניתנים, קונה בחנויות ובכך מכפיל את התרומה למשק התיירות מעבר להוצאות הלינה.
יישובי וקיבוצי ארץ ישראל עסקו והתפרנסו בענף החקלאות, ענף שהיווה את הבסיס הכלכלי והמקור העיקרי לתעסוקה.
עם השנים התפתחה התעשייה בקיבוצים ובמרכז הארץ, אך בשאר הישובים הכפריים בפריפריה, המרוחקים ממרכזי התעסוקה המשיכו לעסוק בחקלאות.
מפאת המרחק, אוכלוסיה דלילה ואמצעי תחבורה לא נוחים - התעשייה אינה מגיעה ליישובים אלה.
מאחר וישנו סחר מדינות עם ישראל והעסקת עובדי חוץ, מספקת כיום חקלאות הארץ תעסוקה לאחוז נמוך מאוד של כוח עבודה ומקור פרנסה.
החקלאים בארץ החלו לחפש מקורות תעסוקה שונים, ואת החיסרון בעצם היותם מרוחקים ממרכזי התעסוקה החלו להפוך ליתרון בכך שהפעילו מרכזי פנאי ונופש.
הנופשים מחפשים מקומות שלווים בחיק הטבע ובאווירה כפרית, וזאת הם מוצאים ביישובי הפריפריה.
עם התפתחות התיירות בעולם צמחה בעיקר התיירות הכפרית – נופשים מחפשים יותר ויותר פעילויות פנאי וטבע, כגון רכיבה על סוסים, מקורות מים, פארקים ועם זאת מרכזי קניות ואתרי ספורט.
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במרכזי הנופש והקניות המתבססים על נופשים.
הנופש מגיע ללינה כפרית, מסתובב באזור בו הוא נמצא, נהנה מהשירותים הניתנים, קונה בחנויות ובכך מכפיל את התרומה למשק התיירות מעבר להוצאות הלינה.
עוד כי המקומיים - בעלי מקצוע העוסקים ב אמנות, החלו למכור את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב.
באזורי התיירות התפתחו פעילויות נוספות כגון, טיולי ג'יפים, חוות סוסים, מסעדות ייחודיות המושכות נופשים, שייט קיאקים ועוד.
את החקלאות הסבו בישובים רבים לאתרי תיירות כגון, ביקור במחלבה הכוללת מסעדת גבינות, קטיף אוכמניות ודובדבנים, סיור בבתי אריזה, צפייה בגז כבשים, ועוד.
כמו במגזר היהודי, חשוב לציין כי גם במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי ענף התיירות מתפתח.
הענף נמצא בתהליך של צמיחה ועדיין לא הגיע למצב של רוויה, המדינה והרשויות מעודדות ותומכות כלכלית בהקמת אתרי תיירות ונופש ע"מ להגדיל את נפח תיירות הפנים ובעיקר את התיירות הנכנסת.
כמו שהזכרנו ומיותר לציין כי הגדלת נפח התיירות משפיעה באופן ישיר על התעסוקה והכלכלה בישראל.
1. שלבים בהתפתחות הלינה הכפרית בעולם
תופעת הלינה הכפרית מוכרת בכל הארצות המפותחות. לפני המהפכה התעשייתית מרבית האנשים גרו במרחב הכפרי ועסקו בחקלאות. עם בעיות העיור שליוו את המהפכה- נוצרה תפישה חברתית לפיה המרחב הכפרי הוא מקום אידיאלי, ציירים, משוררים וסופרים היללו את הכפר והנציחו זאת ביצירותיהם. תדמית החיים הפשוטים והטהורים בכפר נמשכה גם במאות הבאות ומהווה בסיס חשוב לתיירות.
באירופה לפני המאה ה-19 ולפני התפתחות התעשייה ופיתוח ערים מתועשות, חיי הכפר נחשבו כמשעממים וכנחותים.
אחת הארצות הראשונות שבהן החלה התיירות הכפרית הייתה אנגליה, ב-1800 80% מהאוכלוסייה התגוררה במרחב הכפרי, ב-1900 רק 20% נותרו בו.
עם מהפכת התעשייה חל מפנה בגישה לחיי הכפר והקרבה לטבע נהפכה לערך חשוב.
במהלך שנות השישים חל גידול בביקוש לתיירות – לינה ופעילויות פנאי באווירה כפרית, ממשלת אנגליה הכירה בביקוש ובשנות השבעים והשמונים יזמה מהלך של פיתוח התיירות הכפרית.
הפיתוח כלל הקמת פארקים, שיפוץ אחוזות, אתרי טבע ועוד.
התיירות הכפרית באנגליה היא חלק ניכר מכלל התיירות, ב-1989 88 מליון לילות היו במרחב הכפרי,
כ-21% מכלל הלילות באנגליה.
תיירות הפנים במרחב הכפרי באנגליה גם כן בעלת חלק ניכר כ-73% מאוכלוסיית אנגליה נופשים ולנים לפחות פעם בשנה במרחב הכפרי.
כמו בארץ ובכל העולם כך גם באנגליה- שוק התיירות הכפרית מציעה 483,000 משרות ישירות ועקיפות.
בגרמניה החלה התפתחות התיירות הכפרית על-ידי יזמים בודדים בשנות החמישים והשישים.
ההתפתחות החלה בעקבות ירידה בנפח הפעילות המשקית והסבת חלק מהבית הכפרי לחדרי אירוח. בשנות ה-70, כאשר הצטברו עודפים של מוצרים חקלאיים בעקבות מהפכת התעשייה, האזורים הכפריים ספגו מכה קשה בכלכלה, תושבים רבים עזבו את האזור הכפרי בעקבות מחסור במקורות פרנסה. מצד שני אנשי ה'עיר' החלו לפתח נוסטלגיה לכפר ולטבע. הכפריים שנשארו במרחב הכפרי ניצלו את הביקוש של תושבי העיר והחלו להסב את בתיהם לדירות אירוח כפריות. ממשלת גרמניה תמכה בפעילויות התיירותיות על-ידי סבסוד ועידוד פיתוח תיירותי במרחב הכפרי. כיום התיירות הכפרית בגרמניה מהווה חלק חשוב מפעילויות התיירות במדינה.
אזור האלפים בשוויץ ידוע בעצם היותו מקור משיכה למטפסי ערים. התיירות באזור זה החלה בשנות ה-40 עם מטפסי ההרים שנפשו בכפרים הסמוכים בתקופות החגים. התיירות המשיכה והתפתחה לממדיה הנוכחיים עם התפתחות תיירות הסקי.
באוסטריה נמצא תופעה זהה לתיירות סקי, החקלאים גידלו בתחילה פרות וסוסים ובכדי למצוא מקור פרנסה נוסף וניצלו את תיירות הסקי המצריכה שירותי הלנה לתיירים בה.
כיום באוסטריה 21,000 איכרים מציעים 220,000 מיטות, כ-17% מסך כל המיטות המוצעות.
בהולנד התפתחה התיירות הכפרית בסגנון של קמפינג, החקלאים אשר פרנסת דלה הסבו את שטחיהם החקלאיים לשטחי קמפינג והקמת אוהלים. תיירות זו בעיקרה תיירות פנים, מוסדה, עברה תהליך חקיקה ונמצאת תחת פיקוח משרד החקלאות ההולנדי.
כיום הפכו פעילויות התיירות הכפרי לבסיס כלכלי עיקרי וחזק, בצרפת ובמדינות מזר אירופה גם נפוצה התיירות הכפרית, אשר נבעה בעקבות מקור פרנסה נוסף לאיכרים.
מדינות רבות מכירות בענף התיירות הכפרית כענף תיירותי לכל דבר, הממשל מסייע לאיכרים ולמפעילי האתרים בעזרת מענקים, פטור ממס, תמיכה וצורות עידוד נוספות.
כאשר חיפשתי אחר מידע בנוגע להתפתחות סוגי האירוח הכפרי בעולם, נתקלתי בסוגים שונים לפי פילוח ארצות. בנוסף למציאת מקורות פרנסה נבעה התיירות הכפרית גם כצורך תרבותי של תיירות במרחבי טבע וכפר.
דוגמא לתרבות פנאי היא הדוגמא שהובאה קודם על תיירות ה'קמפינג' (נגררים) בהולנד. בארצות אחרות מפותחת התיירות הכפרית בסגנון אירוח בבתי קיט ('בונגלו'), תיירות בכפרים השוכנים על אגמים ועוד. תיירות זו העלתה את הצורך בשירותי דרכים ונתנה מקור פרנסה נוסף למוסכים, מסעדות נוספות וכדו'.
השילוב בין הצורך לתיירות בטבע ובין צורך האיכרים במקור פרנסה נוסף/חלופי, הביא להתפתחות המהירה בתעשיית התיירות הכפרית.
2. מגמות המעלות את היתרון היחסי של התיירות הכפרית:
- תהליכי עיור ועירוניים הרוצים להתרחק ממרכזי אוכלוסייה.
- צפיפות באתרים מסורתיים לאורך החופים.
- רצון להתקרב לטבע.
- מודעות לבריאות ולאיכות הסביבה.
- שימת דגש רב על תרבות, היסטוריה, חינוך ולמידה בתיירות.
- חיפוש אחר נופש אקטיבי (נופש תוך כדי עשייה).
- חיפוש אחר צורות חיים אותנטיות, הכרת המקומיים ולחוות צורות חיים אלה.
באזורי התיירות התפתחו פעילויות נוספות כגון, טיולי ג'יפים, חוות סוסים, מסעדות ייחודיות המושכות נופשים, שייט קיאקים ועוד.
את החקלאות הסבו בישובים רבים לאתרי תיירות כגון, ביקור במחלבה הכוללת מסעדת גבינות, קטיף אוכמניות ודובדבנים, סיור בבתי אריזה, צפייה בגז כבשים, ועוד.
כמו במגזר היהודי, חשוב לציין כי גם במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי ענף התיירות מתפתח.
הענף נמצא בתהליך של צמיחה ועדיין לא הגיע למצב של רוויה, המדינה והרשויות מעודדות ותומכות כלכלית בהקמת אתרי תיירות ונופש ע"מ להגדיל את נפח תיירות הפנים ובעיקר את התיירות הנכנסת.
כמו שהזכרנו ומיותר לציין כי הגדלת נפח התיירות משפיעה באופן ישיר על התעסוקה והכלכלה בישראל.
1. שלבים בהתפתחות הלינה הכפרית בעולם
תופעת הלינה הכפרית מוכרת בכל הארצות המפותחות. לפני המהפכה התעשייתית מרבית האנשים גרו במרחב הכפרי ועסקו בחקלאות. עם בעיות העיור שליוו את המהפכה- נוצרה תפישה חברתית לפיה המרחב הכפרי הוא מקום אידיאלי, ציירים, משוררים וסופרים היללו את הכפר והנציחו זאת ביצירותיהם. תדמית החיים הפשוטים והטהורים בכפר נמשכה גם במאות הבאות ומהווה בסיס חשוב לתיירות.
באירופה לפני המאה ה-19 ולפני התפתחות התעשייה ופיתוח ערים מתועשות, חיי הכפר נחשבו כמשעממים וכנחותים.
אחת הארצות הראשונות שבהן החלה התיירות הכפרית הייתה אנגליה, ב-1800 80% מהאוכלוסייה התגוררה במרחב הכפרי, ב-1900 רק 20% נותרו בו.
עם מהפכת התעשייה חל מפנה בגישה לחיי הכפר והקרבה לטבע נהפכה לערך חשוב.
במהלך שנות השישים חל גידול בביקוש לתיירות – לינה ופעילויות פנאי באווירה כפרית, ממשלת אנגליה הכירה בביקוש ובשנות השבעים והשמונים יזמה מהלך של פיתוח התיירות הכפרית.
הפיתוח כלל הקמת פארקים, שיפוץ אחוזות, אתרי טבע ועוד.
התיירות הכפרית באנגליה היא חלק ניכר מכלל התיירות, ב-1989 88 מליון לילות היו במרחב הכפרי,
כ-21% מכלל הלילות באנגליה.
תיירות הפנים במרחב הכפרי באנגליה גם כן בעלת חלק ניכר כ-73% מאוכלוסיית אנגליה נופשים ולנים לפחות פעם בשנה במרחב הכפרי.
כמו בארץ ובכל העולם כך גם באנגליה- שוק התיירות הכפרית מציעה 483,000 משרות ישירות ועקיפות.
בגרמניה החלה התפתחות התיירות הכפרית על-ידי יזמים בודדים בשנות החמישים והשישים.
ההתפתחות החלה בעקבות ירידה בנפח הפעילות המשקית והסבת חלק מהבית הכפרי לחדרי אירוח. בשנות ה-70, כאשר הצטברו עודפים של מוצרים חקלאיים בעקבות מהפכת התעשייה, האזורים הכפריים ספגו מכה קשה בכלכלה, תושבים רבים עזבו את האזור הכפרי בעקבות מחסור במקורות פרנסה. מצד שני אנשי ה'עיר' החלו לפתח נוסטלגיה לכפר ולטבע. הכפריים שנשארו במרחב הכפרי ניצלו את הביקוש של תושבי העיר והחלו להסב את בתיהם לדירות אירוח כפריות. ממשלת גרמניה תמכה בפעילויות התיירותיות על-ידי סבסוד ועידוד פיתוח תיירותי במרחב הכפרי. כיום התיירות הכפרית בגרמניה מהווה חלק חשוב מפעילויות התיירות במדינה.
אזור האלפים בשוויץ ידוע בעצם היותו מקור משיכה למטפסי ערים. התיירות באזור זה החלה בשנות ה-40 עם מטפסי ההרים שנפשו בכפרים הסמוכים בתקופות החגים. התיירות המשיכה והתפתחה לממדיה הנוכחיים עם התפתחות תיירות הסקי.
באוסטריה נמצא תופעה זהה לתיירות סקי, החקלאים גידלו בתחילה פרות וסוסים ובכדי למצוא מקור פרנסה נוסף וניצלו את תיירות הסקי המצריכה שירותי הלנה לתיירים בה.
כיום באוסטריה 21,000 איכרים מציעים 220,000 מיטות, כ-17% מסך כל המיטות המוצעות.
בהולנד התפתחה התיירות הכפרית בסגנון של קמפינג, החקלאים אשר פרנסת דלה הסבו את שטחיהם החקלאיים לשטחי קמפינג והקמת אוהלים. תיירות זו בעיקרה תיירות פנים, מוסדה, עברה תהליך חקיקה ונמצאת תחת פיקוח משרד החקלאות ההולנדי.
כיום הפכו פעילויות התיירות הכפרי לבסיס כלכלי עיקרי וחזק, בצרפת ובמדינות מזר אירופה גם נפוצה התיירות הכפרית, אשר נבעה בעקבות מקור פרנסה נוסף לאיכרים.
מדינות רבות מכירות בענף התיירות הכפרית כענף תיירותי לכל דבר, הממשל מסייע לאיכרים ולמפעילי האתרים בעזרת מענקים, פטור ממס, תמיכה וצורות עידוד נוספות.
כאשר חיפשתי אחר מידע בנוגע להתפתחות סוגי האירוח הכפרי בעולם, נתקלתי בסוגים שונים לפי פילוח ארצות. בנוסף למציאת מקורות פרנסה נבעה התיירות הכפרית גם כצורך תרבותי של תיירות במרחבי טבע וכפר.
דוגמא לתרבות פנאי היא הדוגמא שהובאה קודם על תיירות ה'קמפינג' (נגררים) בהולנד. בארצות אחרות מפותחת התיירות הכפרית בסגנון אירוח בבתי קיט ('בונגלו'), תיירות בכפרים השוכנים על אגמים ועוד. תיירות זו העלתה את הצורך בשירותי דרכים ונתנה מקור פרנסה נוסף למוסכים, מסעדות נוספות וכדו'.
השילוב בין הצורך לתיירות בטבע ובין צורך האיכרים במקור פרנסה נוסף/חלופי, הביא להתפתחות המהירה בתעשיית התיירות הכפרית.
2. מגמות המעלות את היתרון היחסי של התיירות הכפרית:
- תהליכי עיור ועירוניים הרוצים להתרחק ממרכזי אוכלוסייה.
- צפיפות באתרים מסורתיים לאורך החופים.
- רצון להתקרב לטבע.
- מודעות לבריאות ולאיכות הסביבה.
- שימת דגש רב על תרבות, היסטוריה, חינוך ולמידה בתיירות.
- חיפוש אחר נופש אקטיבי (נופש תוך כדי עשייה).
- חיפוש אחר צורות חיים אותנטיות, הכרת המקומיים ולחוות צורות חיים אלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה