צימרים בצפון - פשוט חגיגה

יפה ועשירה היא ארץ ה צימרים בצפון. מרתקת. אפשר לחגוג אירועם שונים בתוך צימרים בצפון - לציין ימי שנה לנישואין, ימי הולדת, לחגוג את סיום פרק הרווקות בחיים. עלייה בדרגה. קידום בעבודה. גיבוש קבוצתי. צימרים בצפון הם מקום ומיקום מצוין לבילוי רומנטי שקט, בהיחבא.
צימרים בצפון מוצעים לכל בכל מקום - בעמק יזרעאל, בעמק בית-שאן, בגליל העליון, בגליל התחתון, ברמת הגולן. יש מושבים ויישובים שבהם יש עשרות צימרים. המגוון עצום, שווה כמעט לכל כיס, החל בפשוטים וכלה במהודרים וביוקרתיים - עם בריכות מחוממות, סאונה יבשה ורטובה, ארוחות כיד המלך והמלכה, ריהוט משגע, נוחות ופינוק וצ'ופרים להעצמת החוויה.
יש צימרים שהם בתי מידות, היכלי תענוגות. כשאתם רוצים לחוות חוויית נופש מהממת - אלה המקומות.

כאשר יוצאים לבילוי בתוך צימרים בצפון עם כל המשפחה, חשוב לברר ולוודא שיש בצימר תנאים המאפשרים הפרדה בין ההורים לבין הילדים, כדי לאפשר להורים פרטיות. מצד הילדים - חשוב שההורים יבררו שיש באזור אטרקציות שיוכלו לא רק להפיג את השעמום של הילדים אלא ירתקו אותם ויקסמו להם.

יש מתחמי אירוח שבהם צימרים בצפון עשויים לארח בו בזמן קבוצה של משפחות או של חברים לצוות בעבודה, בצבא ובכל מסגרת שהיא. בכל צימר ניתן להשיג ארוחת בוקר - בין שהיא כלולה במחיר ובין שהיא כרוכה בתוספת תשלום. רבים מהצימרים נמצאים במקומות, שבקרבתם ניתן להשיג מצרכים מבוקשים להכנת ארוחות.

צימרים בצפון הפכו בשנים האחרון למושג המזוהה עם כיף והנאה. עבור אנשים מסוימים צימרים הם מעין עיר מפלט - אולי לימים אחדים אף עיר מקלט - מלחצי היום-יום, מהשגרה התובענית, מהמטלות הבלתי-נגמרות. צימרים בצפון מאפשרים הפוגה, רגיעה, מנוחה. רבים מהם מעוצבים לנוי ולהידור, מזמינים לשהייה ממושכת.

יש השבים אל הצימר המוכר להם משכבר, כשומרי אמונים. יש מי שמגוון עשיר של צימרים בצפון מניעים אותם לבחור בכל פעם כשהם רוצים לנפוש לחפש ולמצוא צימר חדש, שבו להם שהייתם הראשונה בו.

לינת שטח

מאמר מאת אברהם

"אתם זוכרים את השירים" שורר יהונתן גפן לפני שנים. האמת? אני – אף ששכחן מופלג הנני – זוכר אותם אחד לאחד, מלים ומנגינות. ואת לילות הירח המכוכבים, אי אז, כשדפנה ואני היינו מאוהבים. היתה זו אהבה ראשונה. וחושך ראשון. שני לבבות פועמים בשק שינה (מי היה יכול לישון? מי רצה לישון?) אחד, במחנה האוהלים, בתנועת הנוער (לא אגלה איזו מהן, כי אז אולי, חלילה לי, אסגיר את אהבתי מבלי ששאלתי אותה רשות). לינת שטח ראשונה שלנו כזוג. היה קר. היה חם. קרח ואש נמהלו זה בזה לחלום, לדמיון. ידיים גיששו. חיככנו אפים, קרובים קרובים, נושמים בקושי, מהתרגשות, מתשוקה מפתיעה, מרגשת, שניצתה בנו אי אז, ואנחנו בכלל לא ידענו.

לינת שטח זכורה לי מאז כחוויה שאין לי די מלים לתאר וספק אם אפילו המילון העברי המרוכז של אברהם אבן שושן, אשר הכרך המתרפט והמהוה שלו ניצב על אחד המדפים בחדר העבודה הקטן שלי, יועיל לי. אחפש, אחפש ולא אמצא כי אין מלים לתיאורה של אהבה ראשונה. רק זיכרונות וגעגועים.

מאז חוויתי לינת שטח במחנות של התנועה במקומות שונים בארץ, בחורשות, בחניונים, ביערות הכרמל, בפאתי המדבר. גם באכסניות נוער לנתי לינת שטח אבל אל תשאלו אותי, בבקשה לא, מדוע ואיך. זה לא היה אילוץ – זו היתה בחירה. איש לא גירש אותנו מהחדר, אבל אנחנו, שובבים ממזרים שכמונו, גירשנו את עצמנו, החוצה, לחושך, לנגיעות.

לינת השטח אינה ברירת מחדל, בוודאי לא לחניכים בתנועות נוער, אלא כיף, חוויה. ישנים בחוץ, מדליקים מדורה, צולים תפוחי אדמה (בולבוסים) מניחים קופסת שימורים גדולה של מלפפונים חמוצים, שאליה מחברים חוט תיל שהוא מעין ידית לנשיאה, מרתיחים מים, שופכים אבקה של קפה שחור ושותים ואוכלים את הבולבוסים המפוחמים. ולפעמים מטגנים גם צ'יפסים ועושים 'על האש'. וכל הלידה רומצת לה המדורה רמצים שמתפצחים ומפיצים ריח של עשן.

היו לילות. הישובו עוד? מי לן היום לינת שטח חוץ מאשר חובבי הספורט האתגרי, האקסטרימי, אשר יוצאים למסעותיהם, מי ברגל ומי באופניים?

בכל פעם כשאני שומע את צירוף המלים לינת שטח, מתעורר בי הזיכרון החם והמתוק, כמו הקפה שאהבתי, השכם בבוקר, כשהשכמנו מלילה ללא שינה אבל עם המון אהבה. ראשונה.